הָתִיב רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. מוּתָּר הוּא אָדָם בְּאֵשֶׁת חוֹרְגוֹ וְאָסוּר בְּבִתּוֹ. אֶלָּא חוֹרְגָתוֹ שֶׁמָּא אֵינוֹ אָסוּר בָּהּ. הֲרֵי חוֹרְגוֹ זָכָר וְאִשְׁתּוֹ מוּתֶּרֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא חורגתו. הא אסורה עליה מן התורה משום בת אשתו ואפ''ה הרי חורגו זכר וקאמרת דאשתו מותרת ולא גזרו בה. בבבלי מקשי נמי כה''ג על רב ומפרק לה דלא אמר רב האי כללא אלא היכא דמקרב לה בחד קידושין לאפוקי אשת חורגו וכן כל הני דחשיב שם דבתרי קידושין מקרב לה:
והא מתניתא פליגא על רב. דאמר כל שבנקבה אסור כו' דהרי קתני בברייתא הובא' בבלי שם מותר אדם כו':
12b רִבִּי חוּנָה שָׁמַע כּוֹלְהוֹן מִן הָדָא קִרְייָא עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ. זִימָּה זִימָּה לִגְזֵירָה שָׁוָה. מַה לְמַטָּן שְׁלֹֹשָׁה דוֹרוֹת. אַף לְמַעֲלָן שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. מַה לְמַטָּן בְּלֹא תַעֲשֶׂה. אַף לְמַעֲלָן בְּלֹא תַעֲשֶׂה. מַה לְמַעֲלָן דֶּרֶךְ נִישּׂוּאִין. אַף לְמַטָּן דֶּרֶךְ נִישּׂוּאִין. מַה לְמַעֲלָן בִּשְׂרֵיפָה. אַף לְמַטָּן בִּשְׂרֵיפָה. מַה לְמַטָּן עָשָׂה בַת זָכָר כְּבַת נְקֵיבָה. אַף לְמַעֲלָן עָשָׂה אֵם זָכָר כְּאֵם נְקֵיבָה. מָה אִית לָךְ לִמֵימָר. אֵם חָמִיו וְאֵם חֲמוֹתוֹ. לֹא תִהְיֶה אֵם אָבִיו כְּאֵם חָמִיו. לֹא תִהְיֶה אֵם אִמּוֹ כְּאֵם חֲמוֹתוֹ. אָֽסְרוּ אֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו מִפְּנֵי אֵם אָבִיו. אָֽסְרוּ אֵשֶׁת אֲבִי אִמּוֹ מִפְּנֵי אֵם אִמּוֹ. לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת בֶּן בְּנוֹ כְּבַת בֶּן אִשֶׁתּוֹ. לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת בֶּן בִּתּוֹ כְּבַת בַּת אִשְׁתּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
לא תהיה כו'. כלומר דכן נמי אין אנו צריכין דגזרו כלת בתו אטו כלת בנו והיא גופה גזירה אלא לא תהיה אשת בן בנו כבת בן אשתו דהא הואיל בנקבה אסורה כו' וכן לא תהיה כו':
אסרו אשת אביו כו'. כלומר דהשתא לאו גזירה לגזירה נינהו אלא דאסרו אשת אבי אביו מפני אם אביו שהיא מן התורה אסורה כאם חמיו ואסרו אשת אבי אמו כו' וכהאי כללא דלעיל דכל שבנקבה אסורה מן התורה בזכר גזרו באשתו:
והשתא מסיק למילתיה מה אית לך למימר מה יש לך לרבות מכאן אם חמיו ואם חמותו כדאמר לעיל מה למטן כו' אף למעלן ג' דורות וא''כ לא תהיה אם אביו כאם חמיו ואם אמו כאם חמותו ומן התורה אסורין:
מה למטן עשה בת זכר כבת נקבה. דבת בנה כבת בתה:
מה למעלן דרך נישואין. דאיש אשר יקח כתיב ודרשינן דדוקא דרך נישואין כשהראשונה נשואה לו חייב על השניה משום אמה אף למטן כו':
מה למטן בל''ת. דכתיב לא תקח אף למעלן דלא כתיב ביה אזהרה יליף בג''ש דבלא תעשה:
מה למטן ג' דורות. בת בתה או בת בנה שהן דורות למטן ועם אשתו הן ג' דורות אף למעלן דורות עליונים ג' דורות שאף אם חמותו אסורה:
כתיב ערות אשה ובתה וגו' את בת בנה ואת בת בתה לא תקח שארה הנה זימה היא וכתיב ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זימה היא באש ישרפו וילפינן זימה זימה לג''ש:
רבי חונא שמע כולהון כו'. כלומר דפליג דלאו גזירה לגזירה נינהו אלא דילפינן מהאי קרא. וגרסי' לה לקמן ריש פ' נושאי' ועיקרא דהאי מילתא בפרק אלו הן הנשרפין וכאשר ציינתי שם עם הגי' נכונה:
אף למעלן עשה אם זכר. אם חמיו כאם חמותו:
רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. אֵשֶׁת חָמִיו אֲסוּרָה מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אִי תֵימָר תּוֹרָה. הֲרֵי דָוִד שֶׁנָּשָׂא רִיצְפָּה בַּת אַיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר וַאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדוֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדוֹנֶיךָ בְּחֵיקֶיךָ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. שְׁנֵי חוֹרְגִים שֶׁגָּֽדְלוּ בְבַיִת אֶחָד אֲסוּרִין לְהִינָּשֵׂא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. אָמַר. יִסְבּוֹן בְּאָתָר דְּלָא חָֽכְמִין לְהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
יסבון כו'. ינשאו במקום שאין מכירין אותן שהן חורגין דליכא משום מראית העין. ובבבלי פ' משוח מלחמה דף מ''ג קאמר בהדיא דמותרת דקלא אית למילתא:
אי. ואם תאמר דמן התורה היא אסורה כחמותו הרי מצינו דוד שנשא רצפה כו' פילגש שאול. ובבבלי קאמר דאשת חמיו מותרת ודעת ר''ת בתו' שם דאח''כ אסרוה וכהאי תלמודא וכן דעת הטור א''ה סי' ט''ו:
אשת חמיו כו'. משום דנראי' כחמותו:
שִׁפְחָה. הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדוֹנֶיהָ. נָכְרִית. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כְּתִיב לֹא תִּתְחַתֵּן בָּם וּכְתִיב כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי. בִּנְךָ מִיִּשְׂרָאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ. וְאֵין בִּנְךְ מִגּוֹיָה קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
שפחה מנלן. דולדה כמוה דכתיב האשה וגומר:
נכרית כו' לא תתחתן בם. בתך לא תתן לבנו ובתו וגומר וכתיב כי יסיר את בנך ולא כתיב כי תסור ש''מ דאבתו לא תקח לבנך לא קא מהדר דאין בנך מן הנכרית קרוי בנך. וכן אמר בבלי פירקין כ''ג:
גּוֹי שֶׁבָּא עַל גּוֹיָה וְיָֽלְדָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. גוֹיִם יֵשׁ לָהֶם יְחָסִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. גוֹיִם אֵין לָהֶן יְחָסִין. וְהָא כְתִיב בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח מְרוֹדָךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ. עַל יְדֵי שֶׁכִּיבֵּד זְקֵינוֹ זָכָה לְהִתְיָחֵס. וְהָא כְתִיב וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִימוֹן בֶּן חֶזָיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיּוֹשֵׁב בְּדַמֶשֶׂק לֵאמֹר. קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ. כְּמָה דְּאַתּ אָמַר כִּי הָמָן בֶּן הַמְדָתָא. וְכִי בֶּן הַמְדָתָא הָיָה. אֶלָּא צוֹרֵר בֶּן צוֹרֵר. אוּף הָכָא קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֶת רִבִּי יוֹחָנָן. וְהָא כְתִיב וּלְצִיבָא שִׁשָּׁה עָשָׂר בָּנִים וְעֶשְׂרִים עֲבָדִים. וַעֲבָדִים יֵשׁ לָהֶן יִיחוּס. בָּא לִמְנוֹת שׁוֹמְטִין שֶׁלִּמְפִיבוֹשֶׁת.
Pnei Moshe (non traduit)
והא כתי' כו'. דאלמא דיש להן יחוס:
ע''י שכיבד זקינו כו'. אביו כדאמרינן בבלי פ' חלק דף צ''ו דבלאדן מלכא הוי ואשתני אפי' והוי ככלבא והוי יתיב בריה על כסא מלכותא והוי כתיב שמי' ושמי' דאבוה. א''נ שכיבד לקונו גרסינן וכדאמר שם בד' פסיעות דנבוכדנצר הרשע. ובבלי הכא מפרק לה ר''ל דבהיותו נכרי אית להו חייס נתגיירו לית להו:
והא כתיב כו' ומשני קוצץ כו'. כלומר בא ללמדינו שהיה רשע בן רשע:
וכי בן המדתא הי'. דהמדתא היה בן אגג ולא אביו של המן:
כך משיב כו'. דילפת מהכא דיש להן יחוס והכתיב ולציבא וגו' ועבדים יש להן יחוס בתמיה והכתיב עם החמור עם הדומה לחמור:
ומשני כאלמי שמשין גרסינן של מפיבושת כלו' דלאו עבד ממש הי' אלא מגדולי משמשיו ובבבלי מפרק כפר בן בקר:
הלכה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן מִכָּל מָקוֹם כול'. רִבִּי אָבִין בָּעֵי וּבְנוֹ לְכָל דָּבָר. אֲפִילוּ לְפִירְייָה וְרִבְייָה. וְלֹא שַׁנְייָה בֵּן גוֹי שֶׁבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל וְיָֽלְדָה. בֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל גוֹיָה וְיָֽלְדָה. משום בת יִשְׂרָאֵל וְיָֽלְדָה. בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ה''ג ובנו לכל דבר אפי' לפ''ו ולשני' וכן מצאתי בחידושי הרשב''א ז''ל כלומר אעפ''י שנולד בעבירה גזרו בי' שניות וקיים ביה נמי מצות פ''ו. ומביאו הרמ''א אה''ע סי' א':
ה''ג בן גוי שבא על בת ישראל וילדה בן ישראל שבא על גויה משבאת לישראל וילדה בכור כו' וכן גרסינן להסיפא במתני' ריש פ''ח דבכורות דבנכרי' ונתגיירה ומשבאת לישראל ילדה בכור לנחלה שהרי לזה לא היו לו בנים ואינו בכור לכהן שאינו פטר רחם. גוי כו' ר' יוחנן אמר גוים כו' ונ''מ אם היו לו בנים בהיותו נכרי ונתגייר דקיים פ''ו וכן היא פלוגתא דר''י ור''ל בבלי פ' הבא על יבמתו דף ס''ב:
משנה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן מִכָּל מָקוֹם פּוֹטֵר אֶת אֵשֶׁת אָבִיו מִן הַיִיבּוּם וְחַייָב עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ וּבְנוֹ לוֹ לְכָל דָּבָר חוּץ מִמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הַנָּכְרִית.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' אח מכל מקום. ואפי' ממזר וטעמא הואיל והוא בנו לפטור מן היבום כדלקמן הילכך מיזקק נמי זקיק. בבלי שם:
אחיו לכל דבר. ליורשו ולהטמא לו:
שפחה ונכרית. דולדה כמוה כדיליף בגמ':
מתני' וחייב על מכתו כו'. אם הכה וקילל את אביו חייב מיתה. ובבבלי שם ע''ב מוקי כשעשה תשובה. דאל''כ הא כתי' ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך:
משנה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָח מִכָּל מָקוֹם זוֹקֵק אֶת אֵשֶׁת אָחִיו לַיִיבּוּם וְאָחִיו לוֹ לְכָל דָּבָר חוּץ מִמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הַנָּכְרִית.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' אח מכל מקום. ואפי' ממזר וטעמא הואיל והוא בנו לפטור מן היבום כדלקמן הילכך מיזקק נמי זקיק. בבלי שם:
אחיו לכל דבר. ליורשו ולהטמא לו:
שפחה ונכרית. דולדה כמוה כדיליף בגמ':
מתני' וחייב על מכתו כו'. אם הכה וקילל את אביו חייב מיתה. ובבבלי שם ע''ב מוקי כשעשה תשובה. דאל''כ הא כתי' ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך:
תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אִם עָבַר הַזָּקֵן וּנְשָׂאָהּ. מַה עָבַר. עָבַר עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא אָֽמְרָה. שְׁנִיּוֹת אֵין לָהֶן הֶפְסֵק. אָמַר לֵיהּ. וְכִי שְׁנִייָה לִשְׁנִיּוֹת שָׁנִינוּ לֹא שְׁנִייָה לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְכוּלְּהוֹן מִשּׁוּם כַּלַּת בְּנוֹ. רִבִּי חִזְקִיָּהּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה. רִבִּי אַבָּהוּ לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא 13a רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנֶה שְׁנִּיּוֹת שָׁנִינוּ וְזֶה הֲרֵי תֵשַׁע וְכוּלְּהוֹן מִשּׁוּם כַּלַּת בְּנוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
וכולהון כו'. והשיב לו דכולהון משום כלח בנו וכדפרישית. והרמב''ם ז''ל פסק בזה כהבבלי וכר''ח דחשי' לה שניות אלא דפסק שם דכל השניות יש להן הפסק חוץ מד' נשים כו' וטעמיה כדפרישית לעיל משום דבעיא דלא איפשט' היא ובדרבנן לקילא. אלא דעדיין צ''ע דהא בהדיא קאמר שם בכריתות כדתני' כלתו ערוה כלת בנו שניה וכן אתה מוצא בבת בנו ובבת בן בנו עד סוף כל הדורות דאלמא אפי' שניות דר''ח איי להן הפסק. וצ''ל דהי' גורס התם כמו בבבלי הכא וכן אתה אומר בבנו ובבן בנו עד סוף כל הדורות ועל כלת בנו קאי וכדאמרן:
שמנה שניות שנינו. בברייתא דלעיל וזה הא הרי תשע ממתני' דכריתות עבר כו' דהיא בת בת בנו:
ור' חזקיה בשם יונה. קאמר דלא רבי אבהו אמר כן אלא ר' אלעזר היא דשאל כן לר''י:
וכולהון משום כלת בנו. כלומר הא דקתני עבר הזקן משום כלת בנו הוא דקחשיב לה בברייתא דלעיל ולא משום בת בת בנו. ורש''י ז''ל שפי' שם דהוי מצי נמי למימר משום בת בת בנו לשיטתא דהבבלי אזיל וכר''ח דאמר הכי שלישי שבבנו ושבבתו שניה. א''נ יש לפרש האי דקאמר וכולהון משום כלת בנו ה''ק דודאי התם דקאמר עבר הזקן טעמא משום כלת בנו ויותר אין להוסיף על השניות והכא דאמרינן כולהון אין להן הפסק וכר' חנין לעיל טעמא משום כלת בנו דאין לה הפסק כדתני בהדיא בברייתא בבבלי כלתו ערוה וכלת בנו שניה כו' עד סוף כל הדורות וטעמא כדפרישית לעיל וגזרינן נמי בכל השניות משום כלת בנו:
וכי שניות כו'. לא שניות לדברי תורה בתמיה אבל לא שניה לשניות ודוקא הן:
הדא אמרה. אם נשמע מכאן דשניות אין להן הפסק ואע''ג דהיא עצמה שניה היא דקס''ד דעבר על ד''ס דקאמר משום שהיא בת בת בנו והרי בברייתא דלעיל לא קחשיב לה משום שניה אלא ע''כ דלאו דוקא קתני והיא נמי שניה היא דבת בנו ערוה מן התורה היא וא''כ שמעת מינה נמי דכל הני שניות דקחשיב להו לאו דוקא הן ואין להן הפסק:
עבר על ד''ס. שהרי שניה היא לו או משום שהיא בת בת בנו או משום שהיא כלת בנו דהא חייבנו לבריה משום כלתו וכן אמר שם:
מה עבר. זה הזקן:
רבי יוסי אומר אם עבר הזקן ונשא'. אביו של זה ואח''כ בא עליה זה חייב אף על אשת האב:
תמן תנינ'. פ''ג דכריתות דף י''ד הבא על בת בתו חייב עליה משום בת בתו וכלתו אם נשאה בנו כו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source